שיקום נחל קנה - קולחי השומרון
פרויקט הדגל של האיגוד בנושא שיקום נחלים הוא נחל קנה.
בעבר הוזרמו שפכי היישובים הישראליים בסביבה, שלא טופלו כראוי, לנחל קנה. שפכי הכפרים הפלסטינאים המטופלים בבורות ספיגה זרמו גם הם לנחל קנה, זיהמו אותו ואת מי האקוויפר שבהר.
בשל המבנה הגאולוגי של אזור ההר, הזרימה שבאפיקי הנחלים מחלחלת במהירות לתוך הקרקע ומזהמת את אחד ממקורות מי השתייה החשובים בישראל (סיכון שתפוקתו השנתית היא כ-200 מלמ"ק), בנוסף לנזק הכבד שנגרם לקרקע, לנחל, לצמחייה ולבעלי החיים שבאזור.
בשל כך עלה הצורך לשקם את נחל קנה ולבנות מערכת הולכת שפכים, שתמנע את המשך ההזרמה של השפכים לנחל וזיהום מי התהום.
עבודת השיקום בנחל – עלות כוללת של 35 מיליוני שקלים.
תרומות הפרויקט:
- הפסיק את הזרמת השפכים לנחל.
- צמצם את מטרדי הריח והחזות.
- הגן על שמורת טבע.
- מנע זיהום מים וקרקע.
- יצר בסיס לשיתוף פעולה עתידי כדי למנוע זיהום חוצה גבולות.
הפרויקט כלל את שלבי הביצוע האלה:
- בתחילה חוברו כ-8 יישובים למאסף הביוב שבנחל קנה והופסקה זרימת שפכים של כ-1.51 מלמ"ק בשנה. שלב זה הסתיים בשנת 2006. בהמשך נערך הקו לקלוט את שפכי הכפרים הפלסטינאים לאחר שהכפרים יקימו בתוכם תשתית ביוב. עד היום חובר רק כפר פלסטינאי אחד מ-22 כפרים הסמוכים לתוואי הנחל.
- הצלחת הפרויקט נבחנה בכך שהופסקה הזרמתם של שפכים גולמיים בנחל לאורך כ-20 ק"מ, שיקום המעיינות והצמחייה, החזרת בעלי החיים למקומות מחייתם וכן הגברת הפיקוח של רשות הטבע והגנים.
- בשנת 2006 התחילו להזרים את השפכים שנאספים בצינור לטיפול במתקן טיהור שבקיבוץ ניר אליהו. אורכו של הקו הראשי 26 ק"מ, והוא כולל 9 קווים מחברים, שאורכם כ-25 ק"מ.
- כשליש מהקווים נמצאים בתחום שמורת טבע נחל קנה.
- חברת קולחי נחל קנה עושה ביקורות שוטפות לתוואי הנחל, מטפלת בתקלות וכן מתכננת את העתיד על פי הגידול הצפוי באוכלוסייה.
מרכיבים ייחודיים במיזם:
- שיתוף פעולה אזורי כדי למנוע זיהום חוצה גבולות.
- קשיים ביטחוניים.
- מורכבות של שימור ושיקום בתחום שמורת הטבע.
- כושר החזר: עלויות גבוהות לעומת פיזור ומיעוט האוכלוסייה.