באירועי חירום סביבתיים ניתן לדווח למוקד הסביבה של המשרד להגנת הסביבה 6911*. המוקד מטפל באירועי סביבה מיידים, כגון חומ"ס, שריפות מכפרים פלסטיניים, שריפות חקלאיות, פריצות ביוב ועוד.

הטיפול בנושאי איכות הסביבה, כמו הטיפול בנושאים רבים אחרים, אינו תלוי רק בגורם אחד, שכן הוא נחלק לרמות האלה:

  • הרמה הבין־לאומית: חוקים, הסכמים ואמנות בין־לאומיות, כמו הסכמי הביניים עם הרשות הפלסטינית, הסכמי השלום עם ירדן, אמנת טוקיו, אמנת ריו ועוד.
  • הרמה הממשלתית: הממשלה, המשרד להגנת הסביבה ומחוזותיו והמנהל האזרחי, ובו משרד הקמ"ט לאיכות הסביבה.
  • הרמה האזורית: הרשויות המקומיות ואיגודי הערים לאיכות הסביבה, כמו אריאל וקרני שומרון, שלהם יש תאגיד מים וביוב. ברמה זו עוסקים בחובות החוקיות המוטלות על העסקים והמפעלים.
  • ארגוני סביבה־חוץ ממשלתיים.
  • הרמה האישית: שבה כל אדם פועל בביתו ובקהילה במטרה לשמור על הסביבה.

במקרים של שרפות חשוב מאוד לפנות למוקד של המשרד להגנת הסביבה בטלפון 6911* ולהקיש על מקש החירום. בנוסף, יש לשלוח פנייה במייל למוקד הסביבה: moked@sviva.gov.il, למוקד המנהל האזרחי במייל: pniotyosh@sviva.gov.il mnz@mgar.co.il ולבני אלבז, קמ"ט איכות הסביבה: BeniE@sviva.gov.il.

אף שקמיני העץ יוצרים מפגע בריאותי וחברתי, אין בידי הרשויות המקומיות כלי חוקי כדי לטפל בזיהום הנוצר מהם. הפתרון לבעיה זו נמצא במשרד להגנת הסביבה, שעדיין לא הכין תשתית חוקית כדי לטפל בנושא. לכן, משרד הפנים אינו מאשר את חוק העזר שהכינה אחת הרשויות המקומית.
הכנסת והרשויות המקומיות עוסקות בנושא. בפברואר 2022 התקיים דיון בנושא זה בכנסת. נציגי הרשויות המקומיות, ובכלל זה גם איגוד ערים שומרון, הציגו את הנזקים הנגרמים לתושבים ואת הצורך המיידי בכלי חוקי שיאפשר לרשויות לטפל בנושא.
כדי להגביר את המודעות של המשרד להגנת הסביבה לנושא, חשוב לפנות למוקד החירום של המשרד 6911* וכן במייל: moked@sviva.gov.il עם העתק למשרד השרה: sara@sviva.gov.il

מהי כמות המזבלות שיש בשטחי יהודה ושומרון, וכיצד הן מטופלות?

בסקרים שעשו איגודי הערים לאיכות הסביבה יהודה ושומרון אותרו כ-250 מזבלות בשומרון וכ-80 ביהודה. סך הכול יש כ-330 מזבלות, מתוכן 12 שגודלן יותר מ-10 דונם ואליהן מגיעה בקביעות פסולת מוצקה מכל הסוגים: ביתית, תעשייתית וגושית. שאר המזבלות קטנות, ורובן מפוזרות בצידי הדרכים ובקצה היישובים. הסקר כולל את כל שטחי יהודה ושומרון. כמעט כל האתרים אינם מטופלים, ולכן הם יוצרים מפגעים סביבתיים, המזהמים את מי התהום, האוויר וקרקע, וכך פוגעים בנוף. 

אלו חומרים אפשר כיום למחזר בישראל?

כיום אפשר למחזר מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, גזם, זכוכית, טיונרים ומכלי דיו, טקסטיל, מצברים, נייר, פלסטיק, קרטון, צמיגים ושמן מאכל.

אלו חומרים נאספים למחזור בתחומי איגוד ערים לאיכות סביבה שומרון?

כיום נאספים בקבוקי פלסטיק (עד 1.5 ליטר, על פי חוק הפיקדון), נייר, קרטון ובגדים. חוק הפסולת האלקטרונית אינו חל ביהודה ושומרון. בחלק מהרשויות יש מתקנים לאיסוף פסולת זו. חשוב לדעת, ישנם תחנות דלק ומרכולים המקבלים מוצרי אלקטרוניקה קטנים. למפת תחנות הדלק באתר של תאגיד המחזור מאי לחצו כאן >>

איך אפשר לדעת מהי איכות האוויר באזור מגוריי?

המשרד להגנת הסביבה מנטר את האוויר במוקדים שונים. תחנת ניטור נמצאת בעיר אריאל. הנתונים מפורסמים בקביעות באתר המשרד להגנת הסביבה, וכן באפליקציית אוויר נקי. 

אלו מזהמים יכולים להימצא באוויר שאנו נושמים?

באוויר שאנו נושמים יכולים להימצא SO2 - גופרית דו­­־חמצנית, NOx  -תחמוצות חנקן, CO - פחמן חד־חמצני, O3  -אוזון, PM10  - חלקיקים נשימים ופחמימנים­.

מהו ערפיח? ואיך הוא משפיע על איכות האוויר?

תופעת הערפיח (Smog), אובך, המופיעה בעיקר באזורים עירוניים צפופים נוצרת כשזיהום מפליטת כלי הרכב, שהוא מזהם ראשוני, מגיב לאור השמש ויוצר תערובת של מזהמים ראשוניים ומשניים.
כלי הרכב נחשבים למקור הזיהום הגדול ביותר, במיוחד במרכזי הערים, בשל פליטות של ריכוזים גדולים של מזהמים ראשוניים: פחמן חד ־ חמצני ותחמוצות חנקן.
תחמוצות החנקן הנפלטות מכלי הרכב בגובה פני הקרקע יוצרות מזהמים משניים, אחד מהם הוא האוזון הטרופוספרי, חומר מחמצן הגורם לגירויים ולקשיי נשימה. רמות האוזון הנמדדות באזור ההר בקיץ גבוהות מאלה הנמדדות באזור השפלה בשל המזהמים הנודדים עם הרוחות המערביות וחשיפתם במשך הזמן לאור השמש.
אפשר לומר כי בעונת הקיץ הערפיח הוא המזהם הראשוני באזורים שבהם הוא נוצר, ובנדידתו לאזור ההר הוא נהפך למזהם משני.

מהו גז ראדון? והאם הוא פוגע בבריאות?

ראדון הוא גז רדיואקטיבי אציל, חסר צבע, ריח או טעם, הנוצר בקרקע כשיסוד ראדיום 226 מתפרק. זהו גז נדיר ברוב הקרקעות בארץ, וריכוזו גבוה יחסית בסלעי גרניט ובמרבצי פוספטים. הוא עולה מהקרקע ויכול לחדור לבית דרך פתחים וסדקים שברצפה, מהצנרת, ואפילו דרך רצפת בטון.
ריכוז הראדון נמדד ביחידות של בקרל למטר מעוקב (3m/qB). כשרמת הסף מעל ל-200 בקרל למטר מעוקב במדידה ארוכת טווח, בין 6-3 חודשים, בתנאים מחיה נורמליים, יש לנקוט פעולות ולשפרו. גז הראדון חשוד כגורם לסרטן ריאות כשנחשפים לריכוזים גבוהים שלו ולתקופה ארוכה. למידע נוסף באתר המשרד להגנת הסביבה לחצו כאן>>

כיצד מונעים שפיעת ראדון במבנה?

כדי למנוע מגז הראדון לחדור לתוך המבנה, יש להתקין בשלב הבנייה צנרת, המנקזת את הראדון ומשחררת אותו מעל למפלס הבית. יש להניח את הצינור מסביב לרצפה או לקיר, כך שייגע בקרקע או בצלע ההר.
יש להתייחס לנושא שפיעת גז הראדון כבר בשלב תוכנית הבנייה. מומלץ להיוועץ עם יועץ המומחה בנושא. בשלב התוכנית יש להוסיף פרט ראדון. לפני הוצאת היתר בנייה, יש לפנות לאיגוד כדי שהוא יבדוק את הפרט.
לפני אכלוס המבנה והוצאת תעודת גמר (טופס 4), יש לבצע בדיקה קצרת טווח של ריכוז הראדון. אפשר לבחור בודק מוסמך מהרשימה הזו באתר מאגר המידע הממשלתי. על פי תוצאות הבדיקה יש להמשיך את הטיפול במבנה.
במקרים של תוספת בנייה או אסדרה של מבנה קיים, יש לבצע בדיקת גז ראדון כדי לבדוק את המצב הקיים, והאם צריך להוסיף בו פרט ראדון.

האם בדיקת גז ראדון היא חד־פעמית?

לא, ההנחיה היא שיש לחזור על הבדיקה כל 5 שנים בכל המקומות, שבהם הרצפה או הקיר נוגעים בקרקע.

מהם מים אפורים, והאם אפשר להשתמש בהם?

מים אפורים הם מים שהשתמשו בהם למקלחת, לשטיפת כלים ולמכונות כביסה. על פי החוק, אסור להשתמש במים אלו בשל החשש שחיידקים יכולים להתפתח בהם, ואלו עלולים לפגוע בבריאות.