זיהום חוצה גבולות הוא זיהום, הנגרם על ידי צד אחד מעברו האחד של גבול מדיני, ומשפיע על ישות אחרת, מעברו השני של הקו. מחקרים בעולם בוחנים את השפעות הזיהום, שאינו יודע גבולות, על הצדדים השותפים לגבול מדיני.

ביו"ש אין גבול מדיני ברור ומתוחם בין ישראל לרש"פ. יתרה מזאת, מדרג מעמד השטחים, שנקבע בהסכמי הביניים, מאמצע שנות ה-90 במאה הקודמת, לא עושה את פתרון הבעיה לפשוט יותר אלא מסבך אותו. תושבי הרש"פ משפיעים סביבתית הן על האזורים הישראלים ביו"ש, והן על איזורים ישראלים בתחומי הקו הירוק.

הפער בין ישראל לרש"פ בתחום טיפול בפסולת, טיפול בשפכים, טיפול באיכות האוויר (פליטות ושריפות יזומות), קרינה מייננת ובלתי מייננת, רעש ועוד, הוא גדול, בעיקר בשל יכולת קטנה יותר של הרש"פ, ולעיתים מזומנות גם חוסר רצון לטפל במפגעים.
לכן, ישראל כולה סובלת ממפגעים, הנגרמים מהרש"פ, ומוטל עליה, אם רצונה הסביבה בריאה לתושביה, לטפל במידת האפשר גם במפגעים אלה, במקור או בתוצאה.
בשל כך אישרה ממשלת ישראל, ביוני 2022, תכנית אסטרטגית לטיפול במפגעי סביבה ומפגעים חוצי גבולות ביהודה ושומרון.

ההחלטה התקבלה בהתאם להצעת השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, לאחר תקופה ארוכה בה פעלו איגודי ערים לאיכות הסביבה שומרון ויהודה לקדם את ההצעה. בהתאם להצעה, לאור המצב הירוד של השמירה על הסביבה באזור והחשש לפגיעה בבריאות הציבור ובסביבה, תפעל הממשלה להסדרת חקיקה ולהוספת סמכויות וקידום פתרונות בני קיימא לטיפול בפסולת ובמקורות זיהום, וכן להגברת האכיפה בנושאי שמירה על הסביבה באזור, בין היתר כדי למנוע מפגעים חוצי גבולות המביאים לזיהום משמעותי וסיכון לבריאות הציבור, למשאבי הטבע, ולמקורות המים.

לצורך יישום ההחלטה יוגבר הפיקוח ביו"ש, יתוקנו צווים ותקנות ויוגדרו קנסות למפירים.
לשם יישום ההחלטה הוקם צוות בין משרדי. איגודי ערים לאיכות הסביבה שומרון ויהודה שותפים בצוות ובהתוויית המדיניות.