קידום מדיניות וחקיקה בתחום איכות הסביבה ביו"ש

איגודי ערים לאיכות הסביבה שומרון, בשיתוף גופים נוספים, פועל לקידום מדיניות וחקיקה ממשלתית להגברת האכיפה והקצאת משאבים וכוח אדם לקידום איכות הסביבה ביהודה ושומרון.

בשונה מהמצב בתוך גבולות הקו הירוק, ביהודה ובשומרון קיימים פערים ייחודיים ומורכבות במספר תחומים מרכזיים: משפטיים, ביטחוניים ומפגעים סביבתיים קשים שמקורם ברשות הפלסטינית.

פערים משפטיים: מבחינה משפטית, ביהודה ושומרון עדיין לא הוחלו חוקים סביבתיים רבים, כך שחסרים לאיגודי הערים לאיכות הסביבה, לרשויות המקומיות ולמשרדי הממשלה "כלי עבודה" (למשל חוק אכיפה סביבתי וחוק אויר נקי). גם החוקים שהוחלו תקפים רק בתחומי ההתיישבות הישראלית, כלומר רק 2%-3% משטחי C. בשאר שטח C, מוקנות הסמכויות הסביבתיות למנהל האזרחי. בשטחי A ו - B אין כלל סמכות חוקית לרשויות המדינה השונות. המנהל האזרחי אשר אחראי לפיקוח ואכיפה ברוב המוחלט של שטחי C, מוגבל מאוד במשאביו ובפועל הפיקוח והאכיפה בנושאי סביבה כמעט ואינם קיימים. בשטחי A ו- B, הרשות הפלסטינית היא האחראית על הרגולציה הסביבתית, אך אינה עומדת בסטנדרטים המקובלים בישראל. המשמעות היא הפקרות בכל התחומים המשפיעים על הסביבה: סיכונים מתעשייה, חקלאות, שפכים, פסולת, מזיקים ועוד.

מצב בטחוני: בשל הסיכונים הביטחוניים ביו"ש, משרדי הממשלה מגבילים באופן ניכר את יכולת התנועה של עובדי מדינה שתפקידם לבצע פיקוח ואכיפה. הפועל היוצא של הנחיות אלו הוא תת פיקוח ואכיפה חריף. עסקים ומפעלים אינם מבוקרים כנדרש, אין אכיפה אפקטיבית מול עבריינים סביבתיים ופורחות תופעות של העברת פסולות מסוגים שונים ליו"ש. בכלל זה פסולת חומרים מסוכנים, פסולת בניין, גרוטאות רכב ופסולת אלקטרונית. זרמי פסולות אלו מזהמים באופן חמור את האוויר, את הקרקע, את מקורות המים ואת השטחים הפתוחים. אלו הן עבירות כלכליות הפוגעות גם בסביבה וגם במשק הישראלי.

מפגעי איכות סביבה מהרשות הפלסטינית: מפגעים אלו הם מפגעים חוצי גבולות אשר פוגעים בפלסטינים, בהתיישבות הישראלית ביו"ש ובערים וישובים בתוך גבולות הקו הירוק. מדי יום נגרמים מפגעי איכות אויר קשים ביותר בשל שריפות סוגי פסולת שונים בעשרות מוקדים, ביוב תעשייתי וסניטרי בלתי מטופל מזהם את אקוויפר ההר ואת הנחלים היורדים מערבה ומזרחה מגב ההר.
הפערים שתוארו, יוצרים מצב בו קיים קושי  לנהל, ליישם  ולאכוף פעילות בתחום איכות הסביבה. ההנחיות הביטחוניות המוטלות על עובדי המדינה מגבילות מאוד את פעילות המשרד להגנת הסביבה ומשרדי הממשלה הרלוונטיים הנוספים בתחומי יהודה ושומרון.

האיגוד, בשיתוף איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה וגופים נוספים, משקיע מאמצים רבים לקדם פתרונות לכל הפערים שתוארו מול משרדי הממשלה, המנהל האזרחי, החברה האזרחית וכל גורם רלוונטי נוסף שניתן לרתום לנושא בארץ ובחו"ל.

המאמצים נשאו פרי בדמות החלטת ממשלה היסטורית, שמספרה 592 מיוני 2023 לטיפול במפגעי סביבה חוצי גבולות ביהודה ושומרון. החלטה זו, אותה הוביל המשרד להגנת הסביבה מורה על הסדרת חלק מפערי החקיקה, מקצה תקציב ראשוני לטיפול בחלק משריפות הפסולת הפלסטיניות וכן על קידום הצעת החלטה נוספת אשר תכלול תכניות מפורטות ומתוקצבות לשם הוספת סמכויות ויכולות לפיקוח ואכיפה וביצוע פתרונות ברי קיימא לטיפול בפסולת ובמקורות זיהום נוספים.

אמנם החלטה 592 עברה, אך האתגר המשמעותי הוא יישומה והעברת החלטת הממשלה העוקבת. איגודי הערים לאיכות הסביבה ביו"ש, הרשויות המקומיות ביו"ש וגופים נוספים פועלים על מנת שהממשלה תבצע את ההחלטה כך שנוביל שינוי משמעותי שישמור על בריאות התושבים ועל איכות הסביבה.

קישורים